Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 96b
שׁוֹאֵל הָוֵי, אוֹ שׂוֹכֵר הָוֵי?
Traduction
Is he like a borrower or is he like a renter?
Rachi non traduit
שואל הוי. קא ס''ד להתחייב באונסי בהמות נכסי מלוג שלה שהוא עושה בהן מלאכתו:
אָמַר רָבָא, לְפוּם חוּרְפָּא שַׁבֶּשְׁתָּא – מָה נַפְשָׁךְ, אִי שׁוֹאֵל הָוֵי – שְׁאָלָהּ בִּבְעָלִים הִיא, אִי שׂוֹכֵר הָוֵי – שְׂכִירוּת בִּבְעָלִים הִיא.
Traduction
Rava said of Rami bar Ḥama: Commensurate to the sharpness of his mind is the extent of his error, as whichever way you look at it, he should be exempt: If he is like a borrower, this is a case of borrowing an item together with the services of the owner, as his wife is obligated to perform household services for him. Alternatively, if he is like a renter, this is a case of renting an item together with the services of the owner, for the same reason. Either way, he should be exempt.
Rachi non traduit
שאלה בבעלים היא. שהיא עמו תדיר במלאכתו והיא נשאלת לו תחלה משנשאה:
Tossefoth non traduit
אמר רבא לפום חורפא שבשתא כו'. הוי מצי למיפרך רבא ממתני' דבפרק אלמנה דיבמות (דף סו ושם) דתנן נכסי מלוג אם פחתו פחתו לה אלמא אינם באחריות הבעל אלא דעדיפא פריך אי נמי ההיא מתניתין איכא לאוקמא בקרקע שנתמעט מדין שומרין כדאמר בהזהב (לעיל בבא מציעא דף נו.) שומר חנם אינו נשבע שומר שכר אינו משלם וה''ה שואל דוכי ישאל קאי אמאי דקא איירו קראי לעיל:
אֶלָּא כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרָמִי בַּר חָמָא: דַּאֲגַר מִינַּהּ פָּרָה וַהֲדַר נַסְבַהּ, שׁוֹאֵל הָוֵי אוֹ שׂוֹכֵר הָוֵי?
Traduction
The Gemara reinterprets Rami bar Ḥama’s question: Rather, when Rami bar Ḥama raised the dilemma, it was with regard to a case in which one first rented a cow from a woman and subsequently married her. In that case, she was not working for him at the time he began renting the cow, and so the exemption of borrowing an item together with its owner does not apply. Rami bar Ḥama’s question was: What is the halakha once they get married? This is dependent on whether, from that point, he is like a borrower or he is like a renter.
Tossefoth non traduit
דאגר מינה פרה והדר נסבה. וה''ה דמצי למימר דשאל מינה פרה אלא מילתא דשכיחא נקט:
שׁוֹאֵל הָוֵי וְאָתְיָא שְׁאֵלָה בִּבְעָלִים מַפְקְעָא שְׂכִירוּת שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים, אוֹ דִלְמָא שׂוֹכֵר הָוֵי וּשְׂכִירוּת כִּדְקָיְימָא קָיְימָא?
Traduction
The Gemara elaborates: Since the husband initially rented the cow, if he is now like a borrower, then his status has changed, and so the new borrowing of the cow done together with borrowing the services of its owner comes and displaces the initial renting that was done without borrowing the services of the owner. Accordingly, the exemption will apply. Or perhaps even once he is married he is still like a renter, and since his status has not changed, the renting stands as it was, i.e., his current renting of the cow is considered a continuation of the initial renting that began before his wife was obligated to work for him. Consequently, the exemption would not apply.
Rachi non traduit
מאי שואל הוי. מנישואין ואילך ומפקעת שכירות וכו' ופטור:
וּמַאי שְׁנָא: דְּאִי שׁוֹאֵל הָוֵי, דְּאָתֵי שְׁאֵלָה בִּבְעָלִים מַפְקְעָא שְׂכִירוּת שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים. אִי שׂוֹכֵר נָמֵי הָוֵי, תֵּיתֵי שְׂכִירוּת בִּבְעָלִים (תַּיפֵּוק) [תַּפְקַע] שְׂכִירוּת שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים!
Traduction
The Gemara questions this logic: But what is different about these possibilities, that you say that only if he is a borrower is it so that the new borrowing of the cow done together with borrowing the services of the owner comes and displaces the initial renting that was done without borrowing the services of the owner? Say the same also if he is now like a renter, and let the new renting of the cow done together with borrowing the services of the owner come and displace the initial renting that was done without borrowing the services of the owner.
Tossefoth non traduit
אי שוכר נמי הוי תיתי שכירות כו'. ולא מסתבר ליה למימר דדוקא שאלה שהוסיף להתחייב באונסין מפקיע שכירות שמתחילה:
אֶלָּא כִּי קָא מִיבַּעְיָא לְרָמֵי בַּר חָמָא: כְּגוֹן דַּאֲגַרָא אִיהִי פָּרָה מֵעָלְמָא, וַהֲדַר נַסְבַהּ,
Traduction
The Gemara reinterprets his question: Rather, when Rami bar Ḥama raised the dilemma, it was with regard to a case where a woman rented a cow from someone in the world at large, and subsequently another man married her.
Rachi non traduit
והדר נסבה. וזכה הוא אף בפרה להשתמש בה כל יומי השכירות:
וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: שׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם לַשּׂוֹכֵר, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ – דְּוַדַּאי שְׁאֵילָה בִּבְעָלִים הִיא.
Traduction
The Gemara explains that the relevance of this dilemma is dependent upon a dispute between the Rabbis and Rabbi Yosei concerning a case in which one rents a cow, and then another person borrows it from the renter, and then a mishap occurs to it (see 35a). And according to the opinion of the Rabbis, who say that the borrower pays the renter, do not raise the dilemma, as it is certainly a case of borrowing an item and borrowing or hiring its owner with it. Evidently, the Rabbis hold that for the duration of the rental period the renter is considered to be the owner of the cow. Accordingly, in this case, the woman is considered to be the owner of the cow. Therefore, when the man marries her, he is considered to be borrowing the cow from her at the same time at which she becomes obligated to work for him.
Rachi non traduit
מאי שואל ממנה הוא. והוה ליה איהו כשוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה דאיפליגו רבנן ור' יוסי בהמפקיד (לעיל בבא מציעא דף לה:) ואמרי רבנן נשבע שוכר שמתה כדרכה ופטור ושואל משלם לשוכר ורבי יוסי אומר תחזור פרה לבעלים:
ואליבא דרבנן. דדינא דשואל בהדי דמשאיל הוא ולא אצל בעלים הראשונים לא תיבעי לך דאפילו הוא שואל כיון דלדידה בעי שלומי פטור דשאילה בבעלים היא כי תיבעי לך לרבי יוסי דאמר תשלומין לבעלים והשתא לא בבעלים היא מאי שואל הוי ממנה ושואל חייב באונסים ומשלם לבעלים או שוכר הוי ופטור מאונסין ומאי שכירותיה שהרי תקנו לה חכמים פרקונה תחת פירות אם נשבית:
כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: תַּחְזוֹר פָּרָה לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים, מַאי – שׁוֹאֵל הָוֵי, אוֹ שׂוֹכֵר הָוֵי?
Traduction
When should you raise the dilemma? Raise it according to the opinion of Rabbi Yosei, who says that the value of the cow must be returned to its original owner. Rabbi Yosei holds that the renter is not considered to be the owner of the cow, and therefore this is not a case of borrowing an item together with borrowing or renting the services of its owner. Therefore, Rami bar Ḥama asks what level of liability the husband bears; is he like a borrower or is he like a renter?
אָמַר רָבָא: בַּעַל לָא שׁוֹאֵל הָוֵי וְלָא שׂוֹכֵר הָוֵי, אֶלָּא לוֹקֵחַ הָוֵי – מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ: הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, וָמֵתָה – הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.
Traduction
Rava said: A husband is not like a borrower nor is he like a renter. Rather, he is considered to be like a buyer of his wife’s property, as can be inferred from the statement of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: In Usha the Sages instituted: In the case of a woman who sold her usufruct property during her husband’s lifetime and then died, the husband can appropriate the property from the buyers, provided he compensates them for their loss of the purchase. Evidently, the wife’s property is considered to be owned by the husband.
Rachi non traduit
אלא לוקח הוי. ופטור:
ומתה. ובעל יורש אשתו דבר תורה:
הבעל מוציא מיד הלקוחות. אלמא אין לה רשות למכור דהוא הוי לוקח ראשון:
Tossefoth non traduit
בעל בנכסי אשתו לא שואל הוי ולא שוכר הוי. ומיהו נראה לר''י דשומר חנם הוי וחייב בפשיעה ולפי זה הלוקח בהמה לשלשים יום אע''ג דלאו שואל הוי ולא שוכר דבלשון מקח לקח מכל מקום שומר חינם הוי:
אלא לוקח הוי מדרבי יוסי ברבי חנינא. וא''ת ולימא דיורש הוי דהיכא דאיכא פסידא דאחרינא הוי יורש ולא לוקח כדאמרי' בסוף פ' יש נוחלין (ב''ב דף קלט:) והכא איכא פסידא דאם שאלה האשה יתחייב בגניבה ואבידה אי הוי יורש כדאמר רבא באלו נערות (כתובות דף צד:) יתומים שהניח להם אביהם פרה שאולה ומתה בתוך ימי שאילתה או נאנסה אין חייבין באונסין משמע דבגניבה ואבידה חייבין וי''ל דלא שוייה רבנן יורש אלא משום פסידא דאלמנתו כדי שתהא ניזונת מנכסיו כדאמרינן התם אבל משום פסידא דמשאיל אין לנו לעשות כיורש לחייבו בגניבה ואבידה שאם ירצה לא ישאילנו דמי דוחקו להשאילו והוי כאילו אפסיד אנפשיה:
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: בַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, מִי מָעַל?
Traduction
§ Rami bar Ḥama raises a dilemma: When a husband acquires the rights to his wife’s usufruct property that includes consecrated property, acquiring property from the Temple in this way is considered misuse of consecrated property. In such a case, who is liable for having misused consecrated property?
Rachi non traduit
מי מעל. כגון שנפלו לה נכסים מאביה משנשאת ועמהן מעות של הקדש ואין ידועין שהן של הקדש ואמור רבנן בעל זוכה בהן בכל הנכסים להשתמש ולאכול פירות ובתקנה זו נעשה שליח בנכסי הקדש לקנותם וקא ס''ד שזו היא יציאתם לחולין ואפי' בעודן צרורין ומונחין מי מעל בהוצאה זו:
Tossefoth non traduit
בעל בנכסי אשתו מי מעל. מי אמרינן בעל מעל שהוא עושה עיקר המעשה שנשאה ועל ידי זה זוכה במעות או דלמא היא עשתה עיקר המעשה שהיא נשאת לו או דלמא בית דין עשו עיקר המעשה שתיקנו שיזכה במעות:
אָמַר רָבָא: מַאן לִימְעוֹל? לִימְעוֹל בַּעַל, דְּהֶיתֵּרָא נִיחָא לֵיהּ דְּלִיקְנֵי, אִיסּוּרָא לָא נִיחָא לֵיהּ דְּלִיקְנֵי.
Traduction
Rava said: Who could be considered to have misused consecrated property? Should the husband be considered to have misused consecrated property? Certainly not, as while it is satisfactory for him to acquire non-sacred items of his wife’s property, which are permitted for him to use, it is not satisfactory for him to acquire consecrated property, which it is prohibited for him to use. Since he does not wish to acquire these items, he cannot be held liable for removing them from the possession of the Temple.
Rachi non traduit
לימעול בעל. דאין היא מוסרתן לו אלא מאיליהם נקנים לו ממיתת אביה:
דהיתרא ניחא ליה וכו':
Tossefoth non traduit
אמר רבא מאן נמעול נמעול בעל. הלא לא עשה שום מעשה דאיסורא לא ניחא ליה דליקני לא היה צריך לטעם זה דאפי' ניחא ליה דליקני הכל מה שבידה אפילו של אחרים ושל הקדש לא היה קונה כי לא תקנו לו חכמים וא''כ היאך היה לו למעול בנישואין לבדו בלא לקיחת מעות אלא לפי שגבי ב''ד הוצרך להאי טעמא נקטיה נמי הכא אי נמי נקטיה למימר דאפילו לקח המעות לא ימעול כיון דאיסורא לא ניחא ליה דליקני ולא נתכוין לזכות בשל אחרים ואינו מתכוין בנטילתו להוציאו מרשות בעלים דסבור שהן שלו ואינו מועל אלא כשבא להוציא מרשות בעלים כגון גונב או גוזל ההקדש מרשות חבירו כדמוכח פ''ק דחגיגה (דף י:
ושם) דאמר נטל אבן או קורה של הקדש לא מעל נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל ופריך מיגזל גזלה מה לי הוא ומה לי חבירו ומשני בגזבר המסורות לו אבני בנין עסקינן אלמא כיון שהוא ברשותו שאינו מתכוין להוציאו מרשות בעלים אלא סבר הוא שהוא שלו אינו מועל בנטילתו תמעול איהי איהי נמי לא עשתה כלום דלא ניחא לה דליקנו בנישואין אלא היתר שתיקנו לו חכמים ואפי' לקחתם ונתנם לו אינה מועלת כיון שאינה מתכוונת להוציא מרשות בעלים אלא את שלו סבורה ליתן לו נמעלו בית דין וכו':
תִּימְעוֹל אִיהִי, דְּהֶיתֵּרָא נָמֵי לָא נִיחָא לַהּ דְּלִיקְנֵי.
Traduction
Should she be considered to have misused consecrated property? Certainly not, as also with regard to non-sacred items, which are permitted for use, it is not satisfactory to her that her husband acquire them. Nevertheless, by virtue of the rabbinic ordinance, he does. Evidently, her husband’s acquisition is not affected by her wishes, and therefore she cannot be held liable for it.
Rachi non traduit
דהיתרא נמי לא ניחא לה דלקני. אלא ע''כ תקנו לו חכמים:
נִימְעֲלוּ בֵּית דִּין, כִּי עֲבַדוּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא וַאֲמַרוּ: בַּעַל לוֹקֵחַ הָוֵי – לְהֶיתֵּרָא, לְאִיסּוּרָא לָא עֲבֻיד רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא.
Traduction
Should the court be considered to have misused consecrated property, as it is their ordinance that granted the husband ownership? Certainly not, because when the Sages instituted the ordinance, and they said that a husband is considered to be like a buyer of his wife’s property, that was only with regard to non-sacred items, which are permitted for him to use. But with regard to consecrated property, which it is prohibited for him to use, the Sages did not institute the ordinance.
Rachi non traduit
נמעלו ב''ד. של ישראל שבאותו דור שכל תקנות משפט תלויה בהן ועל ידיהן נוהגות חוקות המתוקנים לצבור מאז והוי כמי שתקנו לו הם קנין זה ונמצאו הם המקנין לנכסי הקדש והוציאום לחולין:
ה''ג. כי עבוד תקנתא בהיתרא באיסורא לא עביד תקנתא:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: בַּעַל מָעַל לִכְשֶׁיּוֹצִיא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַמּוֹצִיא מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ לְחוּלִּין.
Traduction
Rather, Rava said: The husband is liable for having misused consecrated property only when he actually takes and spends the money for himself, just as it is in the case of one who mistakenly spends consecrated coins for a non-sacred purpose.
Rachi non traduit
אלא אמר רבא. בעודן צרורין ומונחין לא קנאם בעל ולא יצאו לחולין ואין כאן מעילה אלא לכשיוציאם לחולין בעל מעל:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: כָּחַשׁ בָּשָׂר מֵחֲמַת מְלָאכָה, מַאי?
Traduction
§ A dilemma was raised before the Sages: If the flesh of a borrowed animal was weakened due to the labor it performed for the borrower, what is the halakha? Is the borrower liable to compensate the owner of the animal?
אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן וְרַב חִלְקִיָּה בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא שְׁמֵיהּ: מִכְּלָל דְּכִי מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה מְחַיֵּיב? נֵימָא: לָאו לְאוֹקֹמַהּ בְּכִילְּתָא שְׁאֵילְתַהּ!
Traduction
One of the Sages, and Rav Ḥilkiya, son of Rav Avya, is his name, said to the Sage who raised the dilemma: By inference from your question, it seems that when a borrowed animal died due to ordinary labor that it performed, the borrower is liable. Why should that be? Let the borrower say: It was understood by you that I did not borrow it just to stow it in a canopy but to use it; therefore, if it died while I was using it, I should not be liable.
Rachi non traduit
בכילתא. בכילה:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: לָא מִיבַּעְיָא כָּחַשׁ בָּשָׂר מֵחֲמַת מְלָאכָה דְּפָטוּר, אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה נָמֵי פָּטוּר. דַּאֲמַר לֵיהּ: לָאו לְאוֹקֹמַהּ בְּכִילְּתָא שְׁאֵילְתַהּ.
Traduction
Rather, Rava said: It is not necessary to say that if its flesh was weakened due to ordinary labor that the borrower is exempt from liability. Rather, even if the animal died due to ordinary labor, he is also exempt, as the borrower can say to the owner: It is self-understood that I did not borrow it just to stow it in a canopy, but rather in order to use it.
הָהוּא גַּבְרָא דִּשְׁאֵיל נַרְגָּא מֵחַבְרֵיהּ, אִיתְּבַר. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי סָהֲדִי דְּלָאו שַׁנֵּית בֵּיהּ, וְאִיפְּטַר.
Traduction
The Gemara relates: A certain man borrowed an ax from another and it broke. The borrower came before Rava for judgment, who said to him: Go, bring witnesses that you did not deviate from its regular use, and you will be exempt from liability, as this is comparable to a case of a borrowed animal that died due to ordinary labor.
וְאִי לֵיכָּא סָהֲדִי מַאי? תָּא שְׁמַע: דְּהָהוּא גַּבְרָא דִּשְׁאֵיל נַרְגָּא מֵחַבְרֵיהּ וְאִיתְּבַר, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: זִיל שַׁלֵּים לֵיהּ נַרְגָּא מְעַלְּיָא.
Traduction
The Gemara asks: And if there are no witnesses, what is the halakha? The Gemara provides a precedent: Come and hear a similar case: There was an incident in which a certain man borrowed an ax from another and it broke. The borrower came before Rav for judgment, who said to him: Go and pay him the entire value of a proper ax.
Rachi non traduit
ואיתבר. בפשיעה:
Tossefoth non traduit
זיל שלים ליה נרגא מעליא. פי' בקונטרס נרגא מעליא אחרת יתן לו והשברים יהיו של שואל ואין נראה לרבינו שמואל דאפי' גנב וגזלן משמע שיכולין לפרוע סובין כמו מזיק כדאמרי' בפ''ק דבבא קמא (דף ה.) כולן כאבות הן לשלם ממיטב פי' עשרים וארבע אבות וגנב וגזלן בכללן אלמא מדמה תשלומי גנב וגזלן לתשלומי נזק וא''כ יפרע סובין ומפרש ה''ר שמואל דמשלם נרגא מעליא היינו שהפחת שהוזל משעת השבירה עד שעת העמדה בדין הוי דשואל ומוסיף על השבירה כשעת העמדה בדין עד שישוה נרגא מעליא דמדמי ליה רב לגנב וגזלן דאמר שמואל בפרק קמא דבבא קמא (דף יא.) דאין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לניזקין ורב אית ליה דאף לשואל אין שמין והתם מייתי מילתא דרב אמילתיה דשמואל וכל ההלכה איירי התם לעיל מיניה בפחת נבילה דניזק הוי ואמרו ליה רב כהנא ורב אסי דינא הכי דשברים ברשות משאיל הוזלו דשואל לא הוי כגזלן דגזלן קני לגמרי גזילה בשינוי מיתה ושבירה ולהכי מהדר ליה שואל תברי ושמין לו כמה היו שברים שוין בשעת שבירה וממליא ליה דמי מאני והוי פחת דמשאיל כמו דניזק וכן פי' ריב''ם אלא שהוסיף ופי' דפליגי אפילו היכא דליכא פחת דלרב שנשבר כלי ברשות שואל פותחין לו שישלם לו דמי נרגא מעליא ואין מלמדין אותו לשלם השברים ומ''מ אם רצה לשלם השברים בחשבון ישלם אבל לרב כהנא ולרב אסי מלמדין אותו לשלם השברים כיון שהם ברשות משאיל והא דאמר בירושלמי מנין שאין שמין לא לגנב ולא לגזלן ואמר ר' אבא בר ממל חיים שנים ישלם ולא מתים עד כאן בגניבה בגזילה מנין א''ר בון והשיב [את] הגזלה אשר גזל לאו היינו שישלם לו חיים ממש בהמה אחרת ולא סובין אלא ה''ק חיים שנים ישלם שאם עודם חיים והוזלו יחזירם כמו שהם אבל הוזלו מתים צריך ליתן פחת א''נ חיים שישלם הכל משלם בלא פחת כמו (ב''ק ד' סה.) אחייה לקרן כעין שגנב וכן משמע בירושל' דקדושין דהתם קאמר מנין שאין הבעלים מטפלים בנבילה א''ר אבא בר ממל חיים שנים ישלם ולא מתים משמע דבפחת נבילה איירי ולפי זה הא דפליג ר''א בפ''ק דבבא קמא (דף יא.) דקאמר שמין לגנב ולגזלן יש להוכיח דשינוי אינו קונה ולהכי הוי פחת לבעלים וא''ת דר' אלעזר גופיה במרובה (ב''ק דף סח.) קאמר תדע שסתם גניבה הוי יאוש בעלים כו' מה טביחה דאהנו מעשיו אף מכירה דאהנו מעשיו והיכי אהנו מעשיו דטביחה אי שינוי אינו קונה אלמא משמע דאהני מעשיו שקנאה בשינוי מעשה וי''ל דאהנו מעשיו לאו דאהנו לענין קנין אלא דאהנו לענין לקלקל ולהפסיד ממון בטביחת הבהמה א''נ הא דאית ליה דשינוי לא קני היינו במתה מאליה או נרגא דאיתבר מאליו אבל בידים כגון טביחה קני בשינוי מעשה:
אֲמַרוּ לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב:
Traduction
Rav Kahana and Rav Asi said to Rav:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source